<h1>צרור החיים הדרך השלישי סימן ט"ז</h1>
<h2>דף קמה.</h2>
הדבש אסור לרדותו מכוורתו בזמן שהוא דבק בכוורת, שהוא דומה כעוקר דבר מגידולו. אבל הדבש הצף בכוורת מותר. וכן כל זמן שאינו דבוק. הסוחט זתים וענבים חייב משום מפרק שהוא חייב משום [דש]. על כן אסור לסחוט תותים ורמונים, כי יש מקצת בני אדם סוחטין אותן. אבל פרישים ותפוחים שאינן בני סחיטה מותר לסוחטן, פעמים שאפילו לסחוט בידים אפילו זתים וענבים מותר. כיצד, סוחט אדם אשכול של ענבים לתוך הקדירה שיש בה אוכלין ואפילו בשבת, דמשקה הבא לאוכל כאוכל דמי. ואינו אלא כמפריד אוכל לתוך אוכל. ואע"פ שיש שהיו אוסרין לעשות כך בשבת אלא ביום טוב, וחומרא הוא, אבל להלכה מותר. ומכאן לאלו שסוחטין הלימוניש, אם סוחטין לתוך קדירה או לתוך קערה שיש בה אוכל מותר לגמרי. כבשין ושלקות שסחטן, אם לרכך גופן מותר. ואם להוציא מהן מים אסור. השום והבוסר והמלילות שרסקן מבעוד יום, אם מחוסרין דיכה אסור לגמור דיכתן ואם מחוסרין שחיקה ביד מותר לו לגמור. והריפות לגמור שחיקתן בעץ הפרור בתוך הקדירה אחר שמורידה מעל האש מותר. המולל מלילות מולל בשינוי כדי שלא יהא כדש. וכשהוא מנפח מנפח בידו אחת, אבל לא בקנון ולא בתמחוי. ואפי' לאוכלן מיד אסור. אין נותנין שמרים לתוך המשמרת, ואפי' שהיא תלויה מערב שבת. אבל מותר (לצנן) [לסנן] יין צלול או מים צלולין בסודרין או בכפיפה מצרית. אבל לא יעשה גומא בסודר כדרך שהוא עושה בחול. ואין מרסקין את השלג שיזובו מימיו, אבל מרסק לתוך הכוס או לתוך הקערה. החולב אסור, ואפי' לינק בפיו אסור. ואם היה גונח מותר לו לינק בפיו מפני שהוא מפרק כלאחר יד, ואע"פ שאין בו סכנה, במקום צערא לא גזרו. היה חולב לתוך כלי שיש בו אוכלין מותר, שהמשקה הבא לאוכל כאוכל דאמי ואפילו בשבת. ויש מחמירין, שלא אמרו דברים הללו אלא ביום טוב. ולהלכה כדברי המתירין, אבל למעשה מחמירין כדברי האוסרין. הפירות שדרכן למשקין וזבו מאיליהן אסור לשתות המשקה הזב מהן עד מוצאי שבת, שמא יתכוין ויסחוט אותן בשבת. אבל התותים והרמונים, אם הכניסם לאכילה, משקה הזב מהן מותרין. ואם הכניסן לדוכן, משקין שזבו מהן בשבת אסורין עד מוצאי שבת. זתים וענבים שריסקן מערב שבת, משקין שיצאו מהן בשבת מותרין. וכן חלות דבש שרסקן מערב שבת משקין שיוצאין מהן מותרין שאין כאן [מקום] לגזירה שהרי ריסקן מבערב.
